כתבות ומאמרים

מדוע ההשקעה בזהב פיזי בישראל, הינה בעייתית ?

הקדמה – זהב וכסף משמשים מזה אלפי שנים כ"חוף מבטחים" לשמירת ערכם של נכסים, (בעבר שימשו גם ככסף פיזי למסחר) כיום, מלבד שימושים תעשייתיים רבים, מדינות בנקים מרכזיים וכן אנשים פרטיים מחזיקים בזהב כמכשיר לשמירת ערך אשר אינו תלוי במדינה כלשהיא ומשמש בד"כ כמגן בפני אינפלציה.

במהלך עשרים השנים האחרונות הניב הזהב תשואות טובות אף יותר ממדד ה – 500 SNP.

הזהב הינו יסוד נדיר בטבע, המצוי בכמות מוגבלת כ – 200,000 טון ועתודות הזהב בקרקע נאמדות בכ – 50,000 טון – דבר שמחדד את ההבנה ב"חוזקו" של הזהב.

קבוצת מדינות הקרויה BRICS מאגדת מדינות כמו ברזיל, רוסיה, הודו, סין, דרום אפריקה  ועוד, מקדמות כלכלה שאינה מסתמכת על מטבע הדולר האמריקני ומעדיפות לקדם מטבעות מגובי זהב. נתון זה, מהווה סממן נוסף לכדאיות ההשקעה בזהב.

אז למה ההשעה בזהב פיזי בישראל, פחות אטרקטיבית ? – ארבע סיבות :  

1. מע"מ – מדינת ישראל רואה בזהב "מוצר" ולכן מוטל עליו מס ערך מוסף1. בגובה 17%. מס זה לא יחזור אל הקונה כאשר ירצה למכור אותו. על כן, במעמד העסקה נוצר "הפסד" של 17%.

לעניין זה, יש שני סייגים – הראשון, במידה והקניה נעשית על ידי חברה בע"מ/ עוסק מורשה, אזי המע"מ מוחזר אליה (כך נהיית אדישה למע"מ).  

השני, עקיפת המע"מ באמצעות רכישה מחברה הממוקמת באילת (אזור ללא מע"מ)

אך הפרוצדורה מעט מסורבלת.

2. מס על הרווח – במדינות המעודדות את אזרחיהן להשקיע בזהב (כמו ארה"ב), ההשקעה מוכרת כחלק מפיזור השקעות הפנסיה (Gold Ira) והרווחים הנוצרים מכך פטורים ממס. בישראל הנושא מורכב ויכול להיות נתון לפרשנות:

מצד אחד עשוי להיחשב כ"מטלטלין לשימוש עצמי" ולפי כך, אין להטיל מס על הרווח שבין הקניה למכירה.   ומצד שני, עשוי לשמש כ"נכס" ולפי כך, יש לשלם מס עבור הרווחים שבין הקניה למכירה.

3. קניה חוזרת –קניה חוזרת היא התחייבות "לקנות בחזרה" את הזהב במחיר מוסכם כפונקציה של מחירי הזהב בבורסה באותו זמן (דבר המעניק לקונה ביטחון ונזילות)

למיטב ידיעתנו, מנגנון כזה אינו קיים בישראל.

חברות שכן קונות מטילי זהב ומטבעות, משלמות בד"כ את מחיר הזהב בבורסה, דבר היוצר הפסד מיידי, של המע"מ ושכר העבודה של המטבע או המטיל.

4. אסימונים המגובים ב-100% ע"י זהב המאפשרים גם לפדות את הטוקנים בזהב פיזי (כגון Aurus Eco System). התייחסות מדינת ישראל לאסימונים אלו כמו גם למטבעות קריפטו אחרים, נמצאים עדיין בתהליך של למידה ורגולציה, על כן קניית אסימונים מגובי זהב עשויה להיחשב כנכס שיש לשלם עליו מע"מ.