מדוע ההשקעה בזהב פיזי בישראל, הינה בעייתית ?
הקדמה – זהב וכסף משמשים מזה אלפי שנים כ"חוף מבטחים" לשמירת ערכם של נכסים, (בעבר שימשו גם ככסף פיזי למסחר) כיום, מלבד שימושים תעשייתיים רבים, מדינות בנקים מרכזיים וכן אנשים פרטיים מחזיקים בזהב כמכשיר לשמירת ערך אשר אינו תלוי במדינה כלשהיא ומשמש בד"כ כמגן בפני אינפלציה.
במהלך עשרים השנים האחרונות הניב הזהב תשואות טובות אף יותר ממדד ה – 500 SNP.
הזהב הינו יסוד נדיר בטבע, המצוי בכמות מוגבלת כ – 200,000 טון ועתודות הזהב בקרקע נאמדות בכ – 50,000 טון – דבר שמחדד את ההבנה ב"חוזקו" של הזהב.
קבוצת מדינות הקרויה BRICS מאגדת מדינות כמו ברזיל, רוסיה, הודו, סין, דרום אפריקה ועוד, מקדמות כלכלה שאינה מסתמכת על מטבע הדולר האמריקני ומעדיפות לקדם מטבעות מגובי זהב. נתון זה, מהווה סממן נוסף לכדאיות ההשקעה בזהב.
אז למה ההשעה בזהב פיזי בישראל, פחות אטרקטיבית ? – ארבע סיבות :
- מע"מ – מדינת ישראל רואה בזהב "מוצר" ולכן מוטל עליו מס ערך מוסף1. בגובה 17%. מס זה לא יחזור אל הקונה כאשר ירצה למכור אותו. על כן, במעמד העסקה נוצר "הפסד" של 17%.
לעניין זה, יש שני סייגים – הראשון, במידה והקניה נעשית על ידי חברה בע"מ/ עוסק מורשה, אזי המע"מ מוחזר אליה (כך נהיית אדישה למע"מ).
השני, עקיפת המע"מ באמצעות רכישה מחברה הממוקמת באילת (אזור ללא מע"מ)
אך הפרוצדורה מעט מסורבלת.
- מס על הרווח – במדינות המעודדות את אזרחיהן להשקיע בזהב (כמו ארה"ב), ההשקעה מוכרת כחלק מפיזור השקעות הפנסיה (Gold Ira) והרווחים הנוצרים מכך פטורים ממס. בישראל הנושא מורכב ויכול להיות נתון לפרשנות:
מצד אחד עשוי להיחשב כ"מטלטלין לשימוש עצמי" ולפי כך, אין להטיל מס על הרווח שבין הקניה למכירה. ומצד שני, עשוי לשמש כ"נכס" ולפי כך, יש לשלם מס עבור הרווחים שבין הקניה למכירה.
- קניה חוזרת –קניה חוזרת היא התחייבות "לקנות בחזרה" את הזהב במחיר מוסכם כפונקציה של מחירי הזהב בבורסה באותו זמן (דבר המעניק לקונה ביטחון ונזילות)
למיטב ידיעתנו, מנגנון כזה אינו קיים בישראל.
חברות שכן קונות מטילי זהב ומטבעות, משלמות בד"כ את מחיר הזהב בבורסה, דבר היוצר הפסד מיידי, של המע"מ ושכר העבודה של המטבע או המטיל.
- אסימונים המגובים ב-100% ע"י זהב המאפשרים גם לפדות את הטוקנים בזהב פיזי (כגון Aurus Eco System). התייחסות מדינת ישראל לאסימונים אלו כמו גם למטבעות קריפטו אחרים, נמצאים עדיין בתהליך של למידה ורגולציה, על כן קניית אסימונים מגובי זהב עשויה להיחשב כנכס שיש לשלם עליו מע"מ.
חוטי הלחמה כסף 20%–50% | מלאי דגוסה גרמניה
חוטי הלחמה כסף 20%–50% | מלאי דגוסה גרמניה מוצע למכירה מלאי איכותי של חוטי הלחמה על בסיס כסף, מתוצרת Degussa (גרמניה), מתוך מלאי ישן ומוכח בשוק. המוצרים מתאימים לעבודה מקצועית בתחום התכשיטנות, תיקונים, ייצור עדין והלחמות מדויקות, עם טווח הרכבים של 20% עד 50% כסף וקטרים של 1.5–3.0 מ״מ. איכות מוכחת מחיר אטרקטיבי למלאי ישן מתאים לשימושים מקצועיים
המחסור השקט בכסף: סיפור שמתבשל מתחת לפני השטח
המחסור השקט בכסף: סיפור שמתבשל מתחת לפני השטח בעולם הדינמי של המתכות היקרות, יש תהליכים שאינם מתרחשים בדרמה פתאומית אלא בהתמדה שקטה. בשש השנים האחרונות, שוק הכסף העולמי פועל תחת גרעון מבני בהיצע – מגמה שנמשכת גם לתוך 2026. לא מדובר באנומליה זמנית, אלא באיזון מחדש ברמה בסיסית. מאז 2021
Backwardation ו-Contango בשוק הכסף – איתות פיננסי או סימן להידוק בשוק הפיזי?
Backwardation ו-Contango בשוק הכסף – איתות פיננסי או סימן להידוק בשוק הפיזי? בתקופות של תנודתיות גבוהה בשוק הסחורות, מבנה המחירים חשוב לעיתים לא פחות מהמחיר עצמו. לאחרונה ניתן לראות מצבים פחות שגרתיים בשוק הכסף, ולכן זה זמן מצוין לחזור לשני מושגי יסוד שכל מי שפועל בעולם המתכות צריך להכיר: Contango ו-Backwardation. מצב רגיל: Contango
דו"ח ראשוני – התרשמות ממכשיר XRF נייד, דגם XL5 של חברת Thermo Fisher- Niton
דו"ח ראשוני – התרשמות ממכשיר XRF נייד, דגם XL5 של חברת Thermo Fisher- Niton בעקבות הזמנה שקיבלתי מירון מחברת ר.ב.מ. מיכשור ובקרה בע"מ, שמחתי להגיע ולהתרשם מקרוב ממכשיר ה-XRF החדש של Thermo Fisher- Niton – דגם XL5 . מטרת הביקור הייתה בחינה מעשית של ביצועי המכשיר, בדגש על יישומים רלוונטיים לעולם המתכות היקרות, הסגסוגות והאלקטרוניקה. לצורך ההתרשמות ביצעתי סדרת בדיקות על
קטליזה כיתרון תחרותי: מדוע PGM הם לא הבעיה אלא הפתרון
קטליזה כיתרון תחרותי: מדוע PGM הם לא הבעיה אלא הפתרון על בסיס הניתוח במאמר Catalysis for Competitive CDMOs: The 2026 Playbook for Cost, Speed, and Carbon Readiness, ניתן להסיק באופן סביר כי הביקוש והשימוש בקטליזטורים בעלי תכולת PGM צפויים לעלות בעתיד הקרוב, גם בסביבה של מחירי מתכות יקרות גבוהים.המסקנה הזו אינה אינטואיטיבית – אך היא נשענת על היגיון תעשייתי,
המחיר האמיתי של דגימה לא מייצגת
המחיר האמיתי של דגימה לא מייצגת בעולם מיחזור החומרים ובמיוחד בפסולות המכילות מתכות יקרות, יש נטייה טבעית להתמקד במכשיר הבדיקה:איזה XRF? איזה ICP? איזו מעבדה? מה רמת הדיוק המוצהרת? אבל האמת הפשוטה – ולעיתים הכואבת – היא זו:איכות התוצאה לא נקבעת במכשיר, אלא בדגימה. אם צריך לבחור בין: הבחירה הנכונה תמיד תהיה דגימה מצוינת. אי-אפשר